פסק-דין בתיק ע"ע 2376-01-13

  סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1.         לפנינו שני ערעורים, הנדונים במאוחד, על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב  (ס"ע 55956-03-11; השופט יצחק לובוצקי ונציג הציבור מר משה דקל) בו נדונה תביעתה של ד"ר מיכל דחוח-הלוי (להלן גם ד"ר דחוח-הלוי) הנוגעת לשני מכרזים שפרסם משרד מבקר המדינה: מכרז מיום 18.10.10 למשרת "הממונה על מעמד האישה" ומכרז מיום 6.9.11 למשרת "מנהלן לשכה ת"א - סגן מנהל אגף". ד"ר דחוח-הלוי הגישה מועמדות למכרזים אלה אולם עובדות אחרות נבחרו לאותן משרות, והיא עתרה לביטול בחירתן. 

            הרקע לערעורים ותמצית טענות הצדדים :

2.         במהלך הדיון בתביעה בבית הדין האזורי, הסכימו הצדדים כי תוצאת המכרזים שבמחלוקת תיוותר על כנה, ובית הדין האזורי ידון ויכריע אך ורק בשאלה המשפטית העקרונית, האם פטור משרד מבקר המדינה מהוראות התקשי"ר בכל הנוגע להרכב ועדת הבוחנים ודרך פעולתה.

3.         נקודת המוצא לדיון בבית הדין האזורי היתה העובדה, אשר אינה שנויה במחלוקת, כי ועדות הבוחנים במכרזים הפנימיים במשרד מבקר המדינה מורכבות מעובדי משרד המבקר בלבד. זאת, כאשר על פי הוראות פרק 11.43 לתקשי"ר יו"ר ועדת הבוחנים המחוזית לא יהיה עובד המשרד בו נערך המכרז האמור, ויכהן בועדה חבר שהוא נציג ציבור או עובד משרד ממשלתי אחר. 

            בית הדין האזורי קבע בפסק דינו אמנם כי הוראות התקשי"ר אינן חלות על עובדי משרד מבקר המדינה, אולם קיים פגם בכך שלא קיימים ונהוגים במשרד מבקר המדינה כללים מלאים כתובים באשר לבחירת עובדים במכרז פנימי, וכתוצאה מכך קביעת זהות הבוחנים נותרת בידי בעל כוח או שררה במשרד המבקר, תוך חשש לניגוד עניינים ופגיעה במטרות מינהל תקין. עוד נקבע כי הנוהל הקיים מעורפל, ומאפשר בחירת הבוחנים מקרב עובדי המשרד ללא פיקוח או איזון, ואין בו הוראה על ניהול פרוטוקול מלא ואין כללים בדבר שקיפות הפרוטוקול והליכי עבודת הוועדה.

            לאור האמור, הורה בית הדין האזורי בפסק דינו למדינה כי אם משרד מבקר המדינה בוחר שלא לבצע את ההליך לפי הוראות התקשי"ר, עליו ליזום ולקבוע כללים כתובים וברורים באשר לנוהלי הבחירה במכרזים הפנימיים במשרד מבקר המדינה. בקביעת כללים אלה יילקחו בחשבון חשיבות מניעת ניגוד העניינים וקיומו של הליך הוגן, יחד עם שמירת אי תלותו של המשרד במבוקריו. בית הדין האזורי קבע כי הוראה זו תיכנס לתוקפה בתוך ששה חודשים מיום המצאת פסק הדין. בנוסף חויבה המדינה לשלם לד"ר דחוח-הלוי הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ש"ח.

מכאן שני הערעורים שלפנינו.

4.         המדינה בערעורה טוענת כי לאור הקביעה כי התקשי"ר אינו חל על משרד מבקר המדינה, מוצתה השאלה שהובאה לפתחו של בית הדין האזורי, ולכן בקביעותיו בפסק הדין, בית הדין האזורי חרג מסמכותו. כן נטען כי בית הדין האזורי קבע קביעות מרחיקות לכת בלי שנשמעו עדים, וכי ראוי שפסק הדין יתבטל משום שחתום עליו נציג ציבור לאחר שהוסכם כי פסק הדין יינתן על ידי דן יחיד.

            ד"ר דחוח-הלוי טוענת בערעורה כי היה מקום לקבוע כי כללי התקשי"ר חלים במלואם על משרד מבקר המדינה, בשינויים המחויבים, על מנת למנוע מניפולציות בקביעת הכללים על ידי המשרד עצמו.

5.         לאור הטענות המקדמיות, התיק נקבע לדיון תזכורת. בתחילת הדיון הודיעו הצדדים כי אינם מבקשים להשלים את טענותיהם והם נסמכים על סיכום טענותיהם בכתב ועל הדברים שנרשמו בפרוטוקול דיון התזכורת. בהתאם לכך, פסק הדין ניתן על ידי המותב על סמך כתבי הטענות שהוגשו מטעם הצדדים וטענותיהם בעל פה בדיון התזכורת.

6.         ביצועו של פסק הדין של בית הדין האזורי עוכב עד למתן פסק הדין בערעורים.

            אשר להכרעתנו :

7.         עיון בפסק דינו של בית הדין האזורי ובטענות הצדדים מגלה כי נפלו פגמים באופן ניהול ההליך על ידי בית הדין האזורי. טרם נפרט את הפגמים האמורים, נציין בקצרה את השתלשלות העניינים בהליך בבית הדין האזורי.

            התיק נדון בתחילה בפני הנשיא (כתוארו דאז) מיכאל שפיצר. התביעה הוגשה בתחילה נגד המדינה בלבד, ומאוחר יותר צורפו גב' מירב שמעוני וגב' בטי אוחנה, אשר זכו במכרזים נשואי המחלוקת בין הצדדים. התיק נקבע להליך הוכחות והוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם ד"ר דחוח-הלוי, שמואל יונס, המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, וגב' שמעוני וגב' אוחנה. ביום 28.2.12 התקיים דיון הוכחות בפני מותב בראשות הנשיא (כתוארו דאז) שפיצר, ובו נשמעה עדותה של ד"ר דחוח-הלוי, ובסופו נקבע כי יש צורך בשתי ישיבות נוספות לשמיעת עדויות.

            ביום 7.5.12 ניתנה החלטה לפיה התיק יועבר לדיון בפני השופט לובוצקי, זאת בשל מינויו של הנשיא שפיצר לתפקיד מנהל בתי המשפט.

8.         ביום 14.6.12 התקיים דיון בפני השופט לובוצקי ונציג הציבור מר דקל. בדיון הסכימו הצדדים להצעת בית הדין לפיה התביעות ככל שהן מכוונות נגד גב' שמעוני וגב' אוחנה תימחקנה, ובית הדין ידון ויכריע רק בשאלות העקרוניות העולות בהליך, לרבות בשאלת תחולת התקשי"ר על מכרזים במשרד מבקר המדינה והיקף תחולתו, ובכל מקרה לא ידון בעילות או עניינים חדשים שאינם מופיעים במישרין בכתב התביעה המתוקן שהוגש. להסכמה זו של הצדדים ניתן תוקף של החלטה.

            בנוסף, עלתה בדיון שאלה לעניין נציג הציבור מר דקל. הוברר, כי קרובה של ד"ר דחוח-הלוי הוא רואה החשבון של מר דקל. הצדדים הודיעו בתחילה כי אין להם מניעה לכך שמר דקל ימשיך לכהן במותב, והם משאירים זאת לשיקול דעתו של בית הדין. מאוחר יותר, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה המפורטת לעיל, הם ביקשו כי פסק הדין יינתן בדן יחיד, משום שכאשר השאלות הן בעיקרן משפטיות אין הכרח בשיתוף נציג ציבור. בית הדין האזורי קיבל בקשה זו וקבע כי הדיון יתקיים בפני דן יחיד. לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי, כאשר חתומים עליו השופט לובוצקי ונציג הציבור מר דקל.

9.         אשר לפגמים שנפלו בהליך ובפסק הדין -

            הפגם הראשון - כפי שצוין לעיל, פסק הדין ניתן בחתימתו של נציג הציבור מר דקל, זאת בניגוד להחלטה המפורשת של בית הדין האזורי בדיון מיום 14.6.12 שניתנה לאחר שהצדדים ביקשו כי פסק הדין יינתן בדן יחיד. מן הראוי היה כי פסק הדין היה ניתן בדן יחיד כפי שהוחלט. הפגם בפסק הדין אף מהותי יותר בנסיבות בהן דווקא מר דקל הוא זה שחתום על פסק הדין כנציג ציבור, כאשר לגביו היה ספק אם היה יכול לשבת בתיק. נסיבות אלה מצביעות על קיומו של פגם אותו יש לתקן על ידי דיון מחודש של בית הדין האזורי בפני מותב אחר בשאלות שבמחלוקת בתיק.